בעוד שבחוץ סוערת הרוח על גיוס ושוויון בנטל, בבית של אמא מתנהלת מערכה שקטה אך נחושה. היא לא מתווכחת על פוליטיקה – היא מתווכחת על מהות. בעיניה, אין הבדל בין עמידה במחסום לבין עמידה מול ערימת כלים בערב שבת. שניהם דורשים מסירות נפש, שניהם מגנים על הבית, ושניהם דורשים מדים (סינר).
המוטו שלה: "מי שמאמין לא מפחד – הוא פשוט שוטף."
מתוך רישומי בית הדין המשמעתי של הסלון (הערות שוליים: פיני)
© כל הזכויות שמורות לאמא. ט.ל.ח (טעות לעולם חוזרת, אבל כביסה לא מתקפלת לבד)